החינוך מהווה את המשאב החשוב ביותר להתפתחותה העתידית של העיר, צמצום פערים והצלחתה, משום האפשרויות שהיא פותחת לילדי העיר ביכולת למימוש עצמי בחייהם הבוגרים. העיר חדרה תהווה מודל לחינוך מתקדם, תהיה סמן ימני באחוזי השקעה בחינוך ותשאף להגיע לעשירון העליון בהישגים עירוניים.
לשם מטרה זו יוקם מנהל חינוך שבראשו יעמוד גורם מקצועי בכיר והוא יתכלל את פעילות כלל הגופים העוסקים בחינוך בעירייה, ביניהם: אגף החינוך, עמותת פנאי העיר, אגף הרווחה (בתחומים הקשורים לגילאי 0-18), מתנ"ס גבעת אולגה, אגף הקליטה (בתחומים הקשורים לפעילות ילדים ובני נוער).
בכדי לעמוד בחזון לעיל אנו מתכוונים לעמוד במטרות והיעדים הבאים :
- השקעה בתשתיות – הנהלת העיר תשאף ל 100% מימוש הרשאות פתוחות לבינוי ובכל מקרה לא פחות מ80% מימוש במהלך הקדנציה.
 - הגדרת בעל תפקיד שתפקידו לרכז את הרשאות המדינה לבינוי במוסדות חינוך , מעקב אחר "קולות קוראים" של משרדי הממשלה השונים, ובניית רשימת עדיפויות, על פי דחיפות הטיפול הנדרשת בכל מוסד.
- אוסף הצרכים המלא והמתוכלל , והתקציב העירוני הנדרש להשלמה יובאו לאישור הנהלת העיר, ויוצגו למועצת העיר בכדי לוודא שקיפות בחלוקת ההקצאות, והיקף השקעה ראוי. 
- הרשאות להנגשת מוסדות לילדים בעלי צרכים מיוחדים – תעשינה במלואן, תוך שפרויקטים אלו מקבלים עדיפות על שאר הצרכים.
- דגש מיוחד יינתן לסביבת הלימודים במוסדות החינוך כך שתהיה מטופחת, מזמינה, ומעודד שהייה ולמידה.
השקעה ביוזמות חינוכיות – הוא הסעיף המגלם את ההשקעה העירונית בחינוך. חינוך זה אמור לספק העשרה וערך מוסף לילדינו והוא כולל בין היתר:
1. חינוך סביבתי. 2. חינוך מוזיקלי/אומנותי אחר. 3. חינוך טכנולוגי. 4. חינוך לספורט. ההשקעה בחינוך בחדרה כיום הוא פחות מחצי אחוז מתקציב העירייה. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת ובכוונתנו לשנות אותו.
תקציב "יוזמות בחינוך" יעלה ב 50% אחוז לפחות בשנה הראשונה, וב10% נוספים לפחות בכל שנה עוקבת על מנת לשלש את התקציב בתוך קדנציה מ2.7 מיליון שקלים ל-8-10 מיליון ש"ח.
הישגי התלמידים והאקלים הבית ספרי שלובים ומזינים זה את זה . הרשות תקדם בעזרת אגף החינוך מיפוי של הישגי התלמידים בכל גילאי הלימוד (בית ספר יסודי, חטיבות ביניים וחטיבות עליונות), ותכין תכנית תמיכה לקידום ההישגים בהתאם לתוצאות המיפוי (תוך שימת דגש על אחוזי השיפור ולא רק על המספר הסופי). קידום ההישגים של התלמידים יבוצעו ע"י הקמה ומימון של מרכזי למידה בשיתוף מלא של הנהלות בתי הספר, מרכזי הפנאי וההורים. האחרונים יתבקשו לקחת חלק פעיל בהעברת התכנים, כך שתיווצר אחריות משותפת של הרשות, הנהלת בית הספר וההורים להישגי התלמידים. ההתקדמות בהישגים ובאקלים הבית ספרי תימדד אחת לשנה באופן מקצועי, על מנת לנתח את ההתקדמות, לתחקר את הפערים הקיימים בין הרצוי למצוי ולפעול לסגירת הפער.
סגלי ההוראה הם הבסיס להצלחה ומימוש החזון -  הרשות תפעל בצורה פרואקטיבית ע"י מנהל החינוך החדש לביסוס שיתוף הפעולה בין הרשות למוסדות החינוך ע"י הקצאת תקציב ייעודי לרפרנטים עירוניים שירכזו פעילות מול מוסדות החינוך, ימי עיון, כנסים וסקרי שביעות רצון. כלי זה ישמש להבנת ומתן מענה למצוקות סגלי החינוך כפי שהן עולות מהשטח.
קידום השכלה גבוהה - עיריית חדרה תפעל לקדם מוסד להשכלה גבוהה בשטחה. הכלים לביצוע משימה ארוכת טווח זו, מבוססת על השגת הסכמים ותקציבים מהשלטון המרכז, גיוס תרומות בשיעור משמעותי מנדבנים בארץ ובחול וניהול קמפיין אל מול המל"ג על מנת להסביר את הצורך ולשכנע בנחיצות. במקביל תקודם תוכנית משלימה ללימודים גבוהים בתחומי האומנות והתרבות כחלק מתפיסת הרצף הגילאי בו אנו כעיר צריכים להעניק מעטפת תומכת גם לאחר גיל 18 לכל מי שהתפתח במוסדות הליבה של תחומי המוסיקה, המחול והתיאטרון בעיר
מעורבות הורית – ההורים הם שותף חשוב והכרחי לחינוך ילדיהם. יש להם זכות ואחריות להיות שותפים פעילים ותורמים לחינוך הילדים. העירייה תיזום שאלוני שביעות רצון, על מנת למפות קשיים, צרכים והצעות של הורים בכל הקשור הן למנהלות הקשורות לבית הספר (הסעות, תשתיות וכו) בו לומדים ילדיהם והן לצרכים בתחום התמיכה בשיפור הישגים ותמיכה בחינוך התנהגותי.
אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים  – על פי תפיסתנו ילדים בעלי צרכים מיוחדים הם חלק בלתי נפרד מקהילת ילדי חדרה, וצרכיהם המיוחדים מטילים עלינו חובה מיוחדת לספק להם את מלוא התשתיות, ההדרכה, הטיפול, ההנגשה, העזרה והאהבה הנדרשת. אנו נשים דגש מיוחד, בטיפול באוכלוסייה זו, הן במהירות מתן ואיכות המענה לצרכיהם, והן במובן הקשר עם ההורים. אוכלוסייה זו תקבל עדיפות בטיפול ובתקציבים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
תכניות מצטיינים ועזרה לאוכלוסיות מוחלשות קרן מלגות – קרן מלגות עירונית תוקם למטרה כפולה :
1. תמיכה בילדים ממוצא סוציואקונומי נמוך בעלי פוטנציאל גבוה בתחומי המדע, התרבות והספורט השונים.
2. תמיכה בילדים מהאחוזון העליון שיהוו מודל לחיקוי ושגרירים של השאיפה למצוינות בתחומי המעע ,התרבות והספורט. תבנה תכניות לתלמידים מצטיינים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות מובילות, בכדי לאפשר חשיפה של תלמידים שירצו בכך, לעולמות התוכן של הלימוד האקדמי. תכנית זו מטרתה הנגשת העולם האקדמי ויצירת סקרנות אצל הילדים, וכן בניית תשתית אנושית של מובילות אקדמית בעיר. במקביל תיבדק האפשרות להקמת בית ספר למצוינות, בדומה לבתי ספר נושאיים אחרים כגון "הדמוקרטי" או "המכיל", שיהיה בית ספר אזורי ויהווה מוקד משיכה לכל ילדי נפת חדרה.
מימוש תכנית "מעבר לשריון" של משרד החינוך להדרכת מורים בטיפול בילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז.
חינוך בקהילה / עמותת פנאי העיר אנו מאמינים כי החינוך אינו מסתיים בשעות סיום בית הספר, יש לקיים קצף חינוכי אמיתי במקביל לרצף הגילאי ובמה דברים אמורים: על המערכת לפעול בסנכרון מלא והמידע על כל ילד צריך לעבור בין גורמי החינוך הפורמאלי לבלתי פורמאלי באופן רציף, שוטף ודו כיווני. עלינו להרחיב את המעטפת של פעילות החינוך בקהילה הן בגזרת התשתיות התומכות - הרחבת מרכזי הפנאי בשכונות ושאיפה למענה בתחום זה בכל שכונה (ע"י הקמה ותפעול של מרכזי פנאי ואולמות ספורט קהילתיים בשכונות בדגש על סמיכות ושילוב עם בתי ספר בכדי למקסם את השימוש במתקנים אלו), לצד הקמת מרכזי ליבה מזמינים ונגישים במרכז העיר לתחומי התרבות (מרכז מוסיקה, מחול ותיאטרון) אשר להם פעילות לוויינית במרכזי הפנאי בשכונות. ילד אשר נחשף לתחום ליבה (מוסיקה, מחול, תיאטרון) במסגרת בית הספר, יכול להמשיך ולהעמיק במרכז הפנאי הקרוב לביתו, ולאחר מכן יוכל להתמקצע במסגרת מרכזי הליבה של תחומי התרבות. בנוסף, במסגרת הרצף הגילאי, עלינו לייצר תשתיות תומכות בפעילות תנועות הנוער והמד"צים בעיר ע"י הקמת בית מזמין לכל שבט של תנועת נוער. הדבר יחזק את תושת השייכות של הילדים ובני הנוער לתנועה ולעיר. כך גם בכל הקשור למרכז הצעירים, על הפעילות לצאת מגדר מרכז הצעירים ולהתקיים במקביל בשכונות תוך חיבור אוכלוסיות אשר לא לוקחות חלק ולא נחשפות לפעילות המרכז. בכל הקשור לגילאים הבוגרים (35-60) הרצף הגילאי מתייחס לחיבור שבין מרכזי הפנאי לפעילות הקהילתית בשכונות. מרכז הפנאי הוא העוגן של הפעילות הקהילתית ואמור לאפשר ולתמוך ביוזמות מקומיות וקהילתיות אשר צורכות מקום וארגון. כך מתחזקת הזיקה שבין הקהילה לבין מרכז הפנאי אשר הופך למרכז של השכונה ולמקום שבו מתקיימת הפעילות הקהילתית בשכונה. הרובד האחרון ברצף הגילאי נוגע לאוכלוסייה הבוגרת (60+) ולהעמקת פעילות מרכזי הפנאי בתחום זה במסגרת של מפגשים, טיולים, הרצאות, סדנאות, ופעילות בין דורית (המשלבת ילדים נוער ובוגרים בתחומי הליבה – דוגמת מוסיקה, תיאטרון, אומנות ומחול).

על פי חזוננו, העיר חדרה יכולה וצריכה להתפתח ולהפוך לעיר נפה מרכזית ונחשקת למגורים, לימודים ובילוי בצפון השרון. בכדי לממש חזון זה יש לתת דגש מיוחד על פיתוח התשתיות הפיזיות בעיר (תשתיות תחבורה, תשתיות ניקוז, תשתיות פנאי וכו) כמו גם מוסדות הציבור נותני השירותים השונים (בתי ספר, קופות חולים, מרכזים מסחריים, מרכזי בילוי וכו).
אנו רואים חשיבות עליונה בחיזוק הקהילתיות בשכונות השונות של העיר ע"י קידום בניית מרכזי תרבות, ספורט, בילוי ופנאי קהילתיים וכן מוסדות נותני שירותים כגון קופות חולים, דואר ובנק. תשתיות אילו תשרתנה את הקהילה החיה בשכונה בעיקר, ועל כן התכנון בתוך השכונות צריך להתייחס לצרכי תושבי השכונה בראש ובראשונה, תוך שהן עולות בקנה אחד עם חזון התכנון העירוני.
 נדבך מרכזי נוסף הוא החיבוריות של חלקי העיר השונים המרוחקים זה מזה והתלויים בעורקי תחבורה מעטים, ופיתוח מרכז העיר. לתפיסתנו יש לקדם את אפשרויות התחבורה הציבורית הניתנים בעיר, תשתיות שבילי האופניים, וכן אפשריות ההליכה ("הלכתיות") הן על ידי פיתוח תשתיות ייעודיות (נת"צים, שבילי אופניים, שבילי הליכה וכו), והן ע"י קידום תחבורה ציבורית מגוונת, כך שניתן יהיה להגיע בקלות ובזמן קצר ממקום למקום, ובשאיפה יקטין את התלות והצורך ברכב פרטי.
על מנת לממש את החזון יש צורך יש צורך לפעול במספר מישורים :
פיתוח העיר בהתאם לתכנית המתאר העירונית המשך פיתוחה ובניינה של העיר אך ורק בהתאם לתכנית המתאר העירונית (חד2020), ובלבד שמתאפשר פיתוח תשתיות (כבישים, בתי ספר, גני ילדים וכו), התומכים את הגידול במספר התושבים, על מנת לא לפגוע ואף לשפר את השירותים הניתנים לתושבי העיר הנוכחיים.
התנגדות נחרצת לכל תכניות המדינה אשר סותרות , פוגעות או נמצאות מחוץ לתכנית המתאר העירונית ו/או אינן משרתות את האינטרס העירוני של תושבי חדרה. ספציפית אנו נתנגד נחרצות וננהל מאבק כנגד תכנית הותמ"ל במזרח העיר, ננהל מאבק כנגד התכנית להקמת שדה תעופה אזרחי, ונבחן ובמקרה הצורך ננהל מאבק כנגד הכפלת המסילה במזרח העיר לטובת רכבות משא.
פיתוח מרכזי מסחר ותעסוקה פיתוח מרכזי מסחר ותעסוקה שיאפשרו מחד מקומות בילוי ותעסוקה לתושבי העיר, וישמשו מאידך כמכשיר ליצירת הכנסות מארנונה למסחר על מנת להגדיל את הכנסות העירייה. לשם כך יש לערוך רפורמה במחלקת רישוי עסקים, וליצור גוף חדש, אשר יהיה אמון על:
1.   קשר רציף וישיר עם חברות יזמות מקרקעין למסחר ותעשייה גדולות מחד ובעלי קרקע מאידך, על מנת ליצור שיתופי פעולה ובסיס תכנוני וסטאטורי לקידום מרכזי הייטק, מסחר וקניות.
2. הגדרת תכנית לפיתוח וקידום מרכז העיר בכדי להפוך את מרכז העיר למקום אטרקטיבי לפעילות פנאי, תוך מתן מענה לבעיות הקיימות (תשתיות, נראות, חניה וכו). תכנית זו תוגדר בשיתוף מלא עם הסוחרים ובעלי העסקים במרכז בעיר, אל מול צרכיהם ומיתוך תפיסה ששגשוג עסקים במרכז העיר הם המפתח ליצירת מרכז עיר תוסס ואטרקטיבי לביקור, קניות ובילוי בשעות הפנאי.
פיתוח תשתיות בשכונות הוותיקות התשתיות בשכונות הוותיקות בעיר (בית אליעזר, גבעת אולגה, ברנדייס, נווה חיים וכו') במצב מחפיר. למעשה בשל אי פיתוח התשתיות מחד וגידול רב במספר התושבים לאורך השנים מאידך, תשתיות הכבישים בקריסה, אין מדרכות בהרבה רחובות, ישנה מצוקת חנייה, בתי הספר מלאים מעבר ליכולת הקיבול שלהם ושירותים בסיסיים כמו שירותי רפואה, דואר ובנקים אינם קיימים, או אינם מספקים. אנו רואים בשדרוג התשתיות בשכונות הוותיקות יעד ראשון המעלה. זוהי חובה בסיסית של הרשות לתושביה, על מנת ליצור חיי קהילה בריאים, וסביבה נעימה, בטוחה ומעודדת קהילתיות. על מנת לבצע שיפור ושדרוג משמעותי בתשתיות השכונות הוותיקות בכוונתנו לבצע מיפוי מלא על ידי יועצים מקצועיים (תסקירים מקצועיים) בתחומים הבאים:
סקר תחבורה/תנועה - חוסרים בתחום תשתיות הכבישים, מדרכות, וכן הסדרי תנועה קיימים (כיווני תנועה וכו). דגש מיוחד יינתן לתשתיות כבישים ומדרכות בצירים מרכזיים ועורקים הסמוכים למוסדות לימוד.
סקר שירותים מוניציפאליים - חוסרים התחום שירותים ציבוריים כגון – מוסדות לימוד, מרכזי פנאי, קופות חולים, שירותי בנק ודואר.
סקר ניקוז - בחינת תכניות הניקוז בשכונות הישנות, השלמתן וגזירת תכניות שכונתיות/מקומיות.
סקר סביבה – שיבחן את מצב הגנים הציבוריים, הגישה לערכי טבע ונוף, קיומם והיקפם של פארקים רובעיים ושכונתיים וכו.
 לאחר ביצוע הסקרים לעיל, אנו מתכוונים להגדיר סדרי עדיפויות ולהקצות תקציבים משמעותיים על מנת לממש את המלצות הסקרים. במקביל בכוונתנו לפעול על מנת למצות התקציביים הניתנים, או כאילו שאפשר לקבל ממשרדי הממשלה השונים על מנת לקדם תשתיות אלו כגון: תקציבי שיקום שכונות ותיקות ממשרד הבינוי והשיכון, תקציבים לשיפור כבישים מסוכנים ממשרד התחבורה, תקציבי בינוי לבתי ספר ממשרד החינוך ותקציבים נוספים ממשרדי הממשלה השונים המקצים כסף לפריפריה.
תחבורה ציבורית ואלטרנטיבות לשימוש ברכב פרטי
תחבורה ציבורית – יש לבצע תכנון מחדש של נתיבי התחבורה בעיר חדרה תוך מתן דגש לקווים החוצים את העיר לאורכה מערבה ומזרחה, כך שניתן יהיה להגיע בקלות ובמהירות ממזרח העיר למרכזה ומערבה, וממערב העיר למרכזה ומזרחה ומהמרכז מערבה ומזרחה.
גישה לרכבת – כיום הגישה לרכבת במצב מחפיר. לתפיסתנו ניתן לשפר מצב זה בשלוש דרכים מרכזיות: 1.  קידום פתרונות חניה מתקדמים באזור התחנה. 2.   שינוי משמעותי של תדירות וכמות קווי האוטובוס המגיעים אל התחנה וממנה בשעות העומס. 3.   קידום רשת שבילי אופניים שתאפשר להגיע מכל מקום בעיר לתחנת הרכבת בעזרת אופניים באופן בטוח.
שבילי אופניים – לתפיסתנו בשל היותה של חדרה עיר מישורית בעלת מרכז צפוף, ובעל בעיית חניה מחד ואופי פרברי מאידך, יש לקדם רשת שבילי אופניים רציפה, שתאפשר תנועה בטוחה לרוכבי האופניים מחד, ולהולכי הרגל מאידך, ותמריץ שימוש באופניים כאמצעי מתחבורה, בריא, זול, נקי מזיהום, ושאינו דורש משאבי חנייה מרובים.
הקמת שבילי אופניים , הנה תשתית זולה באופן משמעותי לעומת הוספת תשתיות המשמשות לרכבים פרטיים, וממילא מצויה כיום בסטנדרטים הנדרשים מכביש חדש. אנו מתכוונים לתת דגש להקמת שבילי אופניים אלו גם לצד כבישים ישנים, ובשולי העיר על מנת לאפשר רכיבה חווייתית בשעות הפנאי.
חיבור מערב העיר למרכזה השכונות הנמצאות ממערב לכביש החוף, ובפרט גבעת אולגה ועין הים מצויה במצוקת תשתיות וכשל תחבורתי משמעותי, ולמעשה מנותקות תחבורתית ממרכז העיר ומזרחה. כשל זה פוגע משמעותית ביכולתם של תושבי מערב העיר לקבל שירותים בסיסיים כגון רפואה, שיטור כבאות והצלה ועוד. הגישה לעבודה ובילוי במרכז העיר, כרוכה בהמתנה בפקקים משמעותיים ואינה סבירה. בנוסף פיתוח מתחמי מגורים, מלונאות, מסחר ועוד, אינה יכולה להיות מקודמת ללא פתרון משמעותי ומלא של המצוקות הקיימות, ואף התייחסות תשתיתית, צופה פני העתיד של תשתיות הכבישים הנדרשות אל מול תכנית הפיתוח העירונית. בכוונתנו לקדם את מימוש המחלפים החדשים המתוכננים מעל כביש החוף, שדרוג והרחבת הקיימים (חלק משמעותי כבר קיים מבחינה תכנונית), בחינה והוספה של מעברים תחתיים, מתחת לכביש החוף. אנו מתכוונים לבנות מערכת שתדלנות בכנסת, על מנת להשפיע על מקבלי החלטות רלוונטיים לפעול למימוש התקציבים במהירות האפשרית.
פיתוח רצועת החוף רצועת החוף של חדרה הינה מהיפות הקיימות בישראל. קיים מתח מתמיד בין הרצון והצורך לפתח אותה לכדי מנוע פיתוח כלכלי משמעותי לעיר חדרה, על ידי יצירת שטחי מלונאות ובילוי מחד, לבין הרצון והצורך לשמור על ערכי הטבע וההנאה ממנו עבור התושבים מאידך. אנו נבחן את תכניות הפיתוח הקיימות (רובע הים וכו) ונגבש סדרה של תיקונים באם נדרש על מנת לוודא את המשך שמירת הטבע והגישה החופשית לכלל התושבים לחוף הים, לעיתים אל מול אינטרס כלכלי או יזמי כזה או אחר. במקביל אנו נפעל לקידום הגישה לכביש החוף והמחלפים מעליו\ על מנת ליצור כדאיות כלכלית ליזמים לפתח את רצועת החוף למלונאות ומגורים, תחת הסייגים שיוגדרו לכך. שמירת על ערכי טבע מורשת וסביבה שמירה על ערכי הטבע המורשת והסביבה של חדרה היא שמירת צביונה המיוחד הנובע מתוך עברה כאחת המושבות הראשונות, היותה עיר גנים הטובלת בפרדסים במזרח, מתהדרת ביער אקליפטוסים ובפארק השרון במרכז ובחוף ים, מהיפים הקיימים בארצנו במערב. אנו רואים חשיבות עליונה לשמירה על הטבעת הירוקה המוגדרת בתככנית המתאר והמקיפה את העיר חדרה. טבעת זו מהווה, וצריכה להמשיך להיות הריאה הירוקה של העיר ומקור משיכה לתושביה לשעות הפנאי, לטיול, נופש וחיבור לטבע הסובב אותנו. שמירת הטבע והמורשת מחייבת אותנו לפעולות ממשיות שתאפשרנה לנו סמירה סטאטוטורית (מעוגנת בחוק), על הטבע, כנגד תכניות הרסניות מצד יזמים פרטיים ו/או רשויות התכנון של המדינה:
1. ביצוע תהליך עם החברה להגנת הטבע והרט"ג במטרה להכריז על אזור שמורת זיתא והשטחים המקיפים אותה כפארק לאומי. 2. קידום הצעת חוק שתחזק את הגדרת המסדרונות האקולוגים ותגדיר סייגים וקשים מהקיים היום על פגיעה בהם. 3. פיתוח נחל חדרה באזור "מפגש הנחלים" בשיתוף עם הרשויות השכנות והועדה המחוזית, לכדי אתר בילוי, עם הנגשה, שירותי מים מנוחה ופיקניק בדומה לנחל אלכסנדר.  

העיר חדרה היא פסיפס האנשים שחיים בה. מגוון הקולות, הסגנונות והאמונות של אנשיה הן שהופכים אותה לתוססת, חזקה ומגוונת.
הבסיס לחיים המשותפים הן הבנת האחר, אמונותיו וצרכיו, ובעיקר ניסיון מתמיד לכבדו ולמצוא את דרך האמצע, שתאפשר ליחיד לממש את דרך חייו על פי השקפתו ורצונו. בעיר חדרה חי ציבור חילוני גדול, לצד ציבור מסורתי וכן ציבור דתי.
להלן תפיסתנו את נושא חלוקת המשאבים וצביון יום המנוחה (שבת):
1. חלוקת המשאבים העירונית בנושאים של הקצאת מבנים, הקצאת כספים לחינוך ואירועי תרבות, צריכה להתבצע ביחס לגודלם היחסי של האוכלוסיות השונות בעיר, ולא על פי שיקולים קואליציוניים צרים המאפשרים העדפת ציבור מסוים באופן מובהק מחד וקיפוח ציבור אחר מאידך.
2. יום המנוחה, יום השבת – יום מפתח לכלל הציבור, המהווה מפלט משבוע העבודה, זמן משפחה, טיול, בילוי והחלפת כוחות.
3. המצב הקיים כיום, קובע כי במרכזי הקניות מחוץ לעיר (מיקס, שערי חדרה, אנרג'י פארק, הטיילת העתידית בים, המרכז המסחרי בשכונת הפארק/בית הקפה שיוקם בפארק עצמו וכו) – תתאפשר פתיחה מלאה של בתי עינוג (בתי קפה, גלידריות, מסעדות, בתי קולנוע וכיוצ"ב). יש לציין כי מרכזי הקניות של חדרה מתחרים ויצטרכו להתחרות במרכזי הקניות של הרשויות השכנות לעיר חדרה בהם יש פתיחה מלאה של העסקים. לתפיסתנו בהיותם של מרכזים אילו מחוץ לשכונות ולריכוזי האוכלוסייה אין פגיעה של ממש בציבור הדתי ובאורחות חייו.
4. אלמנטים נוספים (דוגמת מוזיאון החאן, הטכנו דע, שבת תרבות וכד') – כפי שהושגו הסכמות בקדנציה האחרונה, ותוך תיאום, הבנה והסברה, יתאפשרו סיכומים שיאפשרו פעילות בסופי שבוע. למדנו שמוטב כי הדברים יבוצעו בהסכמות, ולעיתים הסכמות שקטות כדי למנוע מלחמות שלא מובילות לתוצאה הרצויה ויוצרות קיטוב בין הציבורים. אנו מובילים את התפיסה הליברלית שאינה מאפשרת כפיה מחד אך מייצרת הידברות, הבנה והכלה של צרכי כלל הציבורים בעיר.